ירושלמי- כבוד לאחר בירושלים

"כְּ?עִ?יר שֶׁחֻבְּרָה־לָּ?הּ יַחְדָּֽו"

המשנה בביכורים אומרת שכאשר היו מגיעים שיירות נושאי הביכורים מערי הארץ השונות אל ירושלים, היו יוצאים לקראתם אנשי ירושלים. ובאיזה הרכב היו יוצאים לקראתם?

אומרת המשנה: "לפי כבוד הנכנסים היו יוצאים".

ומסבירים בירושלמי (ביכורים ג ג): "וכי יש קטן וגדול בירושלים? אלא כיני מתניתא באוכלוסין – לפי רוב הנכנסים היו יוצאין."

כלומר, וכי ניתן לומר שלפי מעלתם של הבאים כך היו יוצאים לקראתם? הרי בירושלים לא שייך להגדיר שאחד גדול מהשני. ולכן מפרשים שהכבוד אינו באיכות הבאים, אלא בכמותם.

דברים אלו מתחברים לסוגיא נוספת מהירושלמי.

המשנה בחגיגה (דף כו) אומרת שבשעת הרגל, כשכל ישראל בירושלים, נאמנים כל ישראל על טהרת פירות התרומה, גם עמי הארץ שבהם. כולם חברים, ומתוך כך כולם נאמנים.

בתלמודים לימדו אותנו על המקור להלכה זו בדברי הכתוב:

בירושלמי (שם ג ו): "אמר רבי יהושע בן לוי: "'ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו' – עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים." בירושלים לכולם יש מעמד של חברים, ולכן נאמנים.

ושואלים שם: כיון שתלוי הדבר בירושלים, לכאורה דין חברות לכל אחד מישראל צריך לחול אפילו בשאר ימות השנה כאשר הוא בירושלים?

ועונים: "אמר רבי זעירה: ובלבד בשעה 'ששם עלו שבטים'." הלכה זו נאמרה בשעה שבה מתכנסים כולם ועולים לרגל בירושלים, אז ירושלים עושה אותם לחברים.

סגולתה של ירושלים לחבר את כל ישראל זה לזה. מתוך החיבור הזה, כולם נאמנים בשעת הרגל, ואין חשש רמאות בישראל, גם לא בפחותים שבהם - עמי הארץ.

גם בבבלי מבקשים מקור למשנה בחגיגה, שבשעת הרגל כולם חברים נאמנים. אבל המקור שונה מזה שבירושלמי.

לשון הבבלי: "מנהני מילי? אמר רבי יהושע בן לוי: דאמר קרא "ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים" – הכתוב עשאן כולן חברים." כתוב זה נאמר כאשר התאספו כולם להילחם בבנימין בגלל פילגש בגבעה (!)

כאשר כולם נמצאים יחד במקום אחד, כולם חברים, ומתוך כך - נאמנים. (הרחבנו עוד בדברים הללו, בספר "לחזות בנעם" עמ' 164)

נמצא שבבבלי לא תולים את מעלת שעת הרגל בסגולת המקום, סגולת ירושלים, אלא במציאות הכינוס של כל ישראל. סגולת ישראל שמופיעה כאשר כולם יחד, היא המקור לנאמנות.

אמנם גם בירושלמי זה תלוי גם "בשעה ששם עלו שבטים", כלומר בשעת התכנסותם, אבל זה לא המקור לנאמנות, אלא תנאי לה. המקור הוא מעלתה של ירושלים.

תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן.